תשובת פומפאו למבקריו



מזכיר המדינה

וושינגטון


לכבוד

מר אנדי לוין

בית הנבחרים

וושינגטון די.סי. 20515


מר לוין היקר:

קיבלתי את מכתבך מה-21.11 בו ביקרת את קביעת מחלקת המדינה כי הקמת ההתיישבות הישראלית האזרחית ביהודה ושומרון אינה נוגדת, ללא הסתייגויות או תנאים, את החוק הבינלאומי – קביעה שלטענתך הופכת "עשורים של מדיניות דו-מפלגתית ביחס להתנחלויות ישראליות." כמו כן, אתה טוען בפסקנות כי קביעה זו "מתעלמת בבוטות מסעיף 49 של אמנת ג'נבה הרביעית."

למרות שאני מעריך את התעניינותך בנושא חשוב זה, איני יכול שלא לחלוק על שתי עמדות טיפשיות אלו. אגיב בקצרה לנקודות המרכזיות שלך.

ראשית, קביעת מחלקת המדינה לא הפכה שום מדיניות ביחס להתנחלויות ישראליות. מחלקת המדינה הפכה את הצהרתו של המזכיר קרי, שהתקבלה בשלהי ממשל אובמה, וקבעה, ללא הסתייגויות וללא תנאים, שהקמת התנחלויות מנוגדת לחוק הבינלאומי. קביעה זו היוותה ניסיון כושל להצדיק את הבגידה של ממשל אובמה בישראל, שאפשר להחלטה 2334 – אשר התבססה על טענת האי-חוקיות של ההתנחלויות והגדירה אותן כ"הפרה בוטה" של החוק הבינלאומי – לעבור במועצת הביטחון של האום ב23 בדצמבר 2016.

שנית, קביעת המזכיר קרי לא זכתה להסכמה דו-מפלגתית. אדרבא, היא זכתה לגינוי דו-מפלגתי, לרבות של מנהיגים דמוקרטיים משני בתי הקונגרס. אכן, מספר מרשים של סנטורים ואנשי קונגרס, משני צידי המתרס, תמך בהתנגדויות להחלטת מועצת הביטחון 2334. הצהרתו של המזכיר קרי התנתקה מעשורים של הסכמה דו-מפלגתית ושבה לגישה שקודמה על ידי ממשל קרטר בשנת 1978, אשר שונתה על ידי מחליפו, הנשיא רונלד רייגן.

בעודך חופשי לחשוב שההתנחלויות מהוות מכשול לשלום, אתה טועה מאוד אם אתה חושב שיש סביב עמדה זו הסכמה דו-מפלגתית. לא פחות מאשר מנהיג המיעוט בסנאט, מדובר המפלגה הדמוקרטית, הכריז בנאומו בכנס AIPAC, שהתקיים ב5 במרץ 2018, ש"לא ההתנחלויות הן אלה שמכשילות את השלום."

שלישית, הינך עומד על כך ש"התעלמנו בבוטות" מאמנת ג'נבה הרביעית. ממשל טראמפ בחן וניתח נושא זה בקפידה, ועם כל הכבוד אנו חולקים עליך. מבין המקורות והגורמים הרבים שתומכים בעמדתנו, אני ממליץ על כתביו של יוג'ין רוסטו, שעזב את משרתו כדיקן בית הספר למשפטים של אוניברסיטת ייל כדי לשרת כתת מזכיר המדינה לעניינים פוליטיים בממשל ג'ונסון. הדיקן רוסטו ייצג את ארצות הברית בשיחות השלום שהתנהלו לאחר מלחמת ששת הימים, בשנת 1967, והיה אחראי על ניסוח החלטת מועצת הביטחון של האו"ם 242, שנותרה עד היום התשתית העיקרית של תהליך השלום הישראלי-פלסטיני. הדיקן רוסטו הכריז בשנת 1983 ש"יש לישראל זכות חוקית בלתי מעורערת להקים התנחלויות בגדה המערבית."

רביעית, המדיניות של ארה"ב ביחס לסכסוך הישראלי-פלסטיני היתה באופן כללי עקבית לאורך עשרות שנים והיא עודנה כזו: אנו תומכים ומבקשים לסייע לקיומו של משא ומתן ישיר בין הצדדים, שיוביל להסכם שלום צודק ויציב. באופן מצער, כמו שמומחים רבים מסכימים, החלטת מועצת הביטחון 2334 וההערות הנלוות של מזכיר המדינה קרי, שמצדיקות אותה, יצרו מגבלה משמעותית על ממשל טראמפ בקידום השלום, בכך שדחפו לתוך הסכסוך מרכיב משפטי שגוי ולא רלוונטי. מהלך זה הוביל להקשחת עמדות, בעיקר בצד הפלסטיני. לשם המחשה, סגירת משרדי אש"ף בוושינגטון, שאותה אתה מבקר, אושרה על-ידי חוק פדרלי לאחר שהנשיא עבאס הכריז במועצת האו"ם, ב20 בספטמבר 2017, שהרשות הפלסטינית "קראה לבית הדין הפלילי הבינלאומי... להעמיד לדין קצינים ישראלים שהיו מעורבים בפעילות התנחלותית"... אני בספק אם הנשיא עבאס, למרות האיבה הגלויה שלו כלפי ישראל, היה נוקט בעמדה כל-כך בלתי ראויה ובלתי חוקית, אם לא היה לו מעטה ההגנה של ההחלטה השגויה 2334 והנאום המצער של המזכיר קרי.

ממשל טראמפ מחויב לפעול ללא לאות לקידום השלום בין הישראלים לפלסטינים. אנו ניגשים לנושא זה באופן פרגמאטי ודיפלומטי, אך מתרחקים מפרשנויות שגויות של החוק הבינלאומי שזכו לאהדה בעשורים האחרונים. נטישתם של אובמה וקרי את התמיכה ההיסטורית של ארצות הברית בישראל לא תרמה מאומה לקידום השלום. הכרזתה האחרונה של מחלקת המדינה, שהקמת ההתיישבות הישראלית בגדה המערבית איננה בלתי חוקית, היא צעד חשוב בתהליך השלום, ואנחנו בטוחים שהיא יוצרת את הפלטפורמה הנכונה להמשך התקדמותו.

אנו מקווים שמידע זה יועיל לך. אנא עדכן אותנו במידה שיש עוד משהו שנוכל לסייע בו.


בכבוד,

מיכאל ר. פומפאו

מזכיר המדינה

מעוניינים במידע נוסף? הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו

© 2020 by Shiloh Policy Forum