תכנית טראמפ: כיצד על ישראל להגיב?

פרופ' משה קופל, ישראל היום, 29.1.20


הודעת הנשיא טראמפ על תוכניתו מבשרת על שינוי דרמטי בטיב היחסים של מדינת ישראל עם שכנותיה.

על אף שדרוש עיון נוסף בפרטי התוכנית, התוואי המרכזי ברור.


ארה"ב תכיר בריבונות ישראלית על חלקים נרחבים של יהודה ושומרון, כולל כלל הערים והיישובים, ובקעת הירדן בשלמותה. בשטחים שהיו תחת שליטה אזרחית של ישראל (שטח C), שישראל לא בנתה בהם, לא תורשה בנייה של אף אחד מהצדדים. ישראל תהיה אחראית באופן בלעדי לביטחון של כל השטחים ממערב לנהר הירדן. לפלשתינים יוצע מסלול לקבלת מעמד של מדינה, המותנה בעמידה במספר תנאים – הכרה בישראל כמדינה יהודית שבירתה ירושלים, פירוק חמאס מנשקו, הפסקת תשלומים למחבלים, ביעור השנאה וההסתה בבתי ספר, ועוד.

הנשיא טראמפ, השגריר פרידמן והשליחים ג'ארד קושנר וג'ייסון גרינבלט ראויים להכרת התודה של הציבור הישראלי על הצעת כיוון חדש ומבטיח יותר להשגת יציבות אזורית. כל הניסיונות הקודמים לקידום השלום באזור התבססו על הרעיון המופרך שניתן להשיג שלום עם מי שאינו מעוניין בו.

השינוי הבולט בגישה מצוי בדרישה מהפלשתינים לנקוט צעדים משמעותיים, הממחישים את כוונתם לקדם את השלום, טרם קבלת ויתורים כלשהם. יציבות תתאפשר אך ורק כאשר יתייחסו לפלשתינים כמבוגרים אחראיים; הדרישות הסבירות מהפלשתינים, המהוות תנאי מקדים להקמת מדינה, דואגות בדיוק לכך. העובדה שכל תומכיהם רואים בציפייה הזו מהפלשתינים להתנהג כמבוגרים אחראיים כדרישה בלתי הגיונית ומנותקת מהמציאות כבר אומרת הכול.

שליטה ביטחונית של ישראל על כלל שטחי יהודה ושומרון והכרה בריבונותה על חלקים נכבדים מהם חיונית אף היא ליציבות האזורית. ביסוס נוכחות ישראלית קבועה באזורים אלו תאפשר השקעה מאסיבית והכרחית בתשתיות ובתעשייה לקידום השגשוג הישראלי והפלשתיני כאחד.

יחד עם זאת, חייבים לתת את הדעת על הסיכונים הטמונים בתוכנית. הבעיה המרכזית היא שניתן לפרש שלא כהלכה את ההסכמה הישראלית לתוכנית כהסכמה עקרונית למדינה פלשתינית עתידית. אמנם התוכנית צופה הקמה של מדינה פלשתינית רק לאחר עמידה מלאה ברשימת תנאים – וקרוב לוודאי שלא יעמדו בתנאים אלו לעולם. יתרה מכך, לא תהיה למדינה המתוארת בתוכנית סמכות רבה יותר מאשר הסמכות המצויה כיום בידי הרשות הפלשתינית – בדומה למעשה לשלטון מוניציפאלי. אף-על-פי-כן, ניסיון העבר מלמד שהכרה מותנית ומוגבלת שכזו יכולה, בפוטנציה, להתפתח מעצמה לכיוונים שונים וממשלות פחות מיודדות עם ישראל עלולות בקלות לשכוח או לטאטא מתחת לשטיח את אותם תנאים והגבלות – כולל ממשלים אמריקאיים עתידיים. לכן, חייבים לקבע את התנאים וההגבלות הללו בצורה איתנה.

כיצד, אם כן, על ישראל להגיב? בהינתן ההזדמנויות והסיכונים, ישראל צריכה להגיב באופן אוהד לתוכנית תוך נקיטת צעדים ראויים למיקסום יתרונות התוכנית והפחתת סיכוניה. התגובה צריכה לכלול את המרכיבים הבאים:

ישראל צריכה להביע את תודתה לממשל טראמפ על מאמציו ויצירתיותו, ולהסכים ברמה העקרונית לתוכנית כבסיס להמשך הדיונים על פרטיה עם ארה"ב.

ישראל צריכה להחיל את ריבונותה על כל השטחים שבהם, על פי התוכנית, ארה"ב הסכימה להכיר בריבונות ישראלית. החלת הריבונות צריכה להיעשות באמצעות החלטת קבינט מיד לאחר החתימה על התוכנית, אף לפני קיום הבחירות בישראל. החוק אינו דורש הסכמה של הכנסת לקבלת החלטה זו, אך ניתן לשקול אותה. אי-נקיטת צעד אמיץ להרחבת ריבונות ישראלית תתפרש כפיק ברכיים עם השלכות ארוכות-טווח, וקרוב לוודאי תגרום נזק אלקטוראלי חמור, ומתבקש, לראש הממשלה.

ישראל צריכה להבהיר שהסכמתה לתוכנית אינה מהווה הכרה במדינה פלשתינית או הכרה בזכות למדינה שכזו, אלא מבוססת על הבנה די ברורה שהפלשתינים לעולם לא יעמדו בתנאים שהוצבו עבור הקמת מדינה שכזו.

ישראל מסכימה לתוכנית זו מפאת האמון שלה בממשל האמריקאי הנוכחי. כתוצאה, ישראל וארה"ב צריכים להסכים על כך שיבחנו בעוד מספר חודשים את ההתקדמות הפלשתינית אל עבר עמידה בתנאים שפורטו. במידה שיימצא כי לא נעשתה התקדמות כלשהי, ישראל, בתיאום עם ממשל טראמפ, תחיל את ריבונותה על שטחים נוספים ביהודה ושומרון, הנחוצים לשמירה על ביטחונה העתידי.

ישראל התרשלה, עד כה, באכיפת החוק נגד בנייה בלתי חוקית בשטחי C. עתה משארה"ב קראה בעצמה להקפאת בנייה פלשתינית בכל שטחי C, ישראל חייבת לאכוף הקפאה זו בקפדנות ובאופן נחרץ.

ישראל צריכה לבקש מהממשל האמריקאי לנסח ולעגן את התוכנית בהסכם מחייב עם ישראל כך שממשל עתידי לא יוכל לחזור בו או להתעלם בקלות מהתנאים להקמת מדינה פלשתינית.

לסיכום, תוכנית זו היא ללא ספק התוכנית הטובה ביותר שהוצעה אי פעם לישראל. היא מבוססת על הבנה ריאליסטית יותר של המוטיבציות והשחקנים השונים בזירה. עם זאת, על אף הכוונות הטובות, היא עלולה להסתיים בכי רע תחת ממשלים עתידיים פחות אוהדים, ולהוביל באופן לא מכוון למדינה פלשתינית עוינת העומדת על פתח דלתה של מדינת ישראל. לכן, ישראל צריכה להסכים לתוכנית כבסיס להמשך הדיונים עם ארה"ב, תוך נקיטת צעדים החלטיים לתביעה מקסימלית של האינטרסים שלה ומניעת פגיעה פוטנציאלית בתוכנית. אם ממשלת ישראל תגיב עם התבונה והאומץ הראויים, יתכן מאד שתוכנית טראמפ תתגלה כנקודת מפנה היסטורית.


פרופ' משה קופל הוא יו"ר פורום קהלת




מעוניינים במידע נוסף? הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו

© 2020 by Shiloh Policy Forum