על־פי הדין העות'מני הנהוג ביהודה ושומרון, בתום עשור של עיבוד חקלאי יוכל מעבד הקרקע הפלסטיני (הדין למעשה אינו חל על יהודים) לרשום אותה כקרקע פרטית על-שמו, או לכל הפחות לקנות הגנה מפני תביעה. ולכן, עיבוד קרקעות הפך לשיטה מובילה עבור הפלסטינים להשתלטות על השטח.
נכון להיום קיימים בשטחי C כ-700,000 דונם מעובדים על-ידי פלסטינים, שהם 19% משטחי C.
מעבר לעיבוד קרקע ונטיעות ההשתלטות החקלאית על השטח מתבצעת גם באמצעות מרעה, הקמת טרסות, פיתוח מערכות מים וסלילת דרכים אל השטחים המעובדים. בחלק גדול מהמקרים בצמוד לשטחים הללו מוקמים גם בתים ומאהלים שהופכים למגורי קבע.
עיבוד הקרקע נעשה ללא בושה, ללא מורא ובאין מפריע בשטחים אסטרטגיים: בצמוד לישובים ישראלים, לדרכים ראשיות ואף בתוך שטחי אימונים של צה"ל (שטחי אש).
השטחים המעובדים פוגעים גם ביכולת המבצעית של צה"ל. נסיונות הצבא לפנות את השטח לצורך אימון, נתקלו לא פעם במתקפה משפטית בינלאומית שגרמה לו לסגת מתוכניתו ולחפש מקום חלופי.
את עיבודי הקרקע קשה לזהות באמצעות תצ"א בלבד, ולכן עיקר העבודה למיפויים נעשתה באמצעות סיורים בשטח ורחפנים.
שטח מעובד ומקבצי מגורים בלב שטח אש 903, בסמוך לישוב בקעות. צולם ב 26/3/2020
טראסות וכביש גישה חדש שהוקמו במהלך 2019 מצפון לעין יברוד. מעבר לכביש 60 (בצד שמאל של התמונה) ניתן לראות את הישוב עופרה. צילום: 2/2020
שטחים מעובדים של פלסטינים על שטחי C מדרום ליישוב מגדלים. מתחת לקו הכחול: אדמות מדינה.
Comments